#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. מדוע אין ראיה שאשה פסולה לדון מדתנן כל הכשר לדון כשר להעיד והרי אשה פסולה להעיד, ומדוע אין ראיה שאשה כשרה לדון מדבורה? 	"כתבו התוס' (ד""ה אשר) שהכלל במשנה נאמר רק באנשים ולא בנשים. ומדבורה אין ראיה שאשה כשרה לדון דשמא היו מקבלים אותה עליהם משום שכינה <sup>כד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כד.  והרשב""א  (ד""ה אשר)  כתב דשמא להם ודנין על פיה וא""נ כתוס' לא שהיא בעצמה דנה אלא שמלמדת בשקבלוה עליהם.</span>"	"ב""ק תוס' טו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. מדוע מחשיבה המשנה שגם הניזק שותף בתשלומי הנזק? 	"לרב פפא דס""ל פלגא נזקא ממונא שהיה ראוי ליטול כל הנזק שהמזיק פשע בשורו שלא שמרו והתורה חסה עליו שעדיין לא הועד שורו שיפסיד הניזק חצי מהנזק. לרב הונא בריה דרב יהושע לפחת נבילה, שאפילו אותו קנס שזיכתה לו תורה אינו נוטל כולו שכל פחת נבילה על הניזק."	"ב""ק טו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. מדוע צריכות שתי משניות לומר דפחת נבילה דניזק? 	אחת בתם ואחת במועד וצריכא דאי אשמעינן תם משום דאכתי לא אייעד אבל מועד אימא לא, ואי אשמעינן מועד משום דקא משלם כוליה אבל תם אימא לא, צריכא.	"ב""ק טו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג. מה בין תם למועד? 	"התם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה. למ""ד פלגא נזקא קנסא וכן ההלכה תם אינו משלם ע""פ עצמו ומועד משלם. מועד משלם כופר ותם לרבנן דריה""ג אינו משלם כופר. כתבו התוס' (ד""ה הא) שלר""ע מועד חייב בשלושים של עבד ותם פטור. [ועי' בתשובה רכז שחלוקים בשמירתם]."	"ב""ק טו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד.מדוע נאמר בברייתא כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו ולא נאמר כל שאינו משלם כמה שהזיק? 	"למ""ד פלגא נזקא ממונא כיון שחצי נזק דתם משלם ע""פ עצמו. למ""ד פלגא נזקא קנסא כיון שיש חצי נזק צרורות דהלכתא גמירא לה דממונא הוא ומשתלם ע""פ עצמו."	"ב""ק טו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. כלב שאכל כבשים גדולים כמה צריך לשלם במקום שיש סמוכים ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה והשתא) דלמ""ד פלגא נזקא ממונא לא מיחייב כלל, דמקרן לא אתיא דקרן אורחיה הוא דסתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי והאי משונה הוא שאין דרכו של כלב לאכול כבשים גדולים. ולמ""ד פלגא נזקא קנסא הוי תולדה דקרן דתרוויהו משונים הם, וישלם חצי נזק."	"ב""ק תוס' טו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו.   מה יכול הניזק לתפוס במקום שאין דנים דיני קנסות ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה ואי) בשם ר""ת שדוקא אם תפס את המזיק עצמו כגון הכלב או החתול, דבמזיק הקילו חכמים שיוכל להחזיק בו אם לקחו בשעת ההיזק אבל מידי אחרינא לא, דאי בכל דבר שיתפוס לא מפקינן יגזול כל אשר לו ולא נוציא ממנו דאין אנו דנים דיני קנסות וזה יפסיד יותר ממה שהזיק <sup>כה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כה.  כתב הרא""ש  (סי' כ)  ולא יכולתי לעמוד על דבריו דאם לקח יותר מכדי נזקיו יכולין ב""ד לדון כדי שיחזיר לו המותר, ולא מיקרי דיני קנסות בבבל שהרי כבר נפרע נזקו בתקנת חכמים שאמרו לא מפקינן מיניה ואין אנו דנין אלא להחזיר את המותר, הלכך נראה דבכל דבר שתפס לא מפקינן מיניה ואי תפס יותר מכדי נזקו שמין לו ב""ד דמי נזקו ומוציאין מידו המותר.</span>"	"ב""ק תוס'טו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז.   תנן חמישה תמין וחמשה מועדין. מה הם? 	"חמשה תמין: ליגח, ליגוף, לישוך, לרבוץ ולבעוט.<br>לשמואל חמישה מועדין: השן מועדת לאכול את הראוי לה, הרגל מועדת לשבור בדרך הילוכה, שור המועד ג' פעמים ליגח או ליגוף או לישוך או לרבוץ או לבעוט, שור המזיק ברשות הניזק והאדם. לרב זביד ולרבינא הכי קתני חמשה תמים הנ""ל ואם הועדו חמשתם מועדים."	"ב""ק טו:-טז."		
